<h1>בדק הבית לרא"ה על תוה"ב בית שלישי שער ששי</h1>
<h2>דף לה:</h2>
השער הששי. עוד שם כתוב בדיני גבינה לענין גבינה שגבנו אותה מבהמה ידועה ואחר כך נשחטה הבהמה ונמצאת טרפה, ואפילו גבן מששים בהמות ונמצאת אחת מהן טרפה, שאין חלב אותה טרפה בטלה בתוך השאר, אם ידוע שהיתה טרפה בזמן שחלבו ממנה, כגון שנשחטה ונמצא מכה במעיה והוגלד פי המכה, כדקיימא לן הוגלד פי המכה בידוע שהיא ג' ימים קודם שחיטה. ע"כ. ואיני מבין דבריו, אם גבן מששים בהמות מותרות, למה אין אותו חלב של אותה בהמה שנמצאת טרפה למה אינו בטל בששים באותו חלב המותר, אע"ג דהיא גופה לא בטל דבעלי חיים לא בטילי, מאי טעמא לא בטיל חלב דידה.
עוד כתב דכל היכא דלא קיימינן עלה דמלתא אימת נטרפה, תולין לומר דהשתא בסמוך לשחיטה נטרפה. והני מילי בטרפות דאפשר לתלות ולומר דסמוך לשחיטה ממש הוה, אבל בטרפות דסרכא וכיוצא בזה שאי אפשר לומר דסמוך לשחיטה ממש הוה, בהא ודאי אסורין, דהא א"א לומר לך בה העמידוה על חזקתה, שכבר יצתה מחזקתה ואי אתה יודע מתי, וכיון דודאי יצתה מחזקתה ואין אתה יודע מתי, אוסרין אותה למפרע. והביא ראיה לדבריו ממה שאמרו באשה בכתם יבש שאוסרין אותה למפרע משעת הכבוס. ע"כ. ודבריו סותרין זה את זה, שהרי כתב שתולין להיתר ומעמידין אותה בחזקת כשרה כל היכא דאפשר לומר דסמוך לשחיטה ממש הוה, אף על פי שאפשר דטובא מקמי הכי הוה, א"כ בסירכא נמי למה אין אנו תולין עד הזמן שאפשר שלא היתה קודם לכן, שהרי בין בזו ובין בזו אין לך ראיה על הזמן בפניהם, שאף זו שאפשר שהיה סמוך לשחיטה אפשר קודם לכן, והרי הסרכא כמותה לפי אותו זמן שאפשר לה קודם שחיטה, ולא פחות מיכן שא"א לתלות בפחות מיכן, אבל בזמן הקודם לזה זו וזו שוות, ואף בזו שאפשר לתלות בה סמוך לשחיטה מ"מ יצאה מחזקתה, דיצאה מחיים מחזקת כושר. ולפי האמת אין הפרש בין שעה אחת או רגע אחד לזמן מרובה, כלן מחזקת כושר יצאו מחיים, שכבר נטרפו מחיים. ואין זה אלא דאגב ריהטא לא עיין בה. אבל הנכון דדא ודא אחת היא, וכיון שיצאו מחזקת היתר ואין אנו יודעים זמנם למפרע, חוששין להם למפרע עד הזמן שמתברר לנו שהיתה מותרת בודאי, כגון שנים עשר חדש למפרע, ועד אותו זמן חוששין. וכן מוכיח במסכת נדה.
